פידבק ב15 שניות

בספר “the effective manager” יש מדריך למסירת פידבק ב15 שניות ב4 צעדים פשוטים:

1. שאל – “האם אני יכול לתת לך פידבק?”
2. ציין את ההתנהגות (“כשאתה עושה X…”)
3. ציין את האימפקט (“… התוצאה היא Y.”)
4. ציין את היחס (“המשך כך” לפידבק חיובי, או “אנא המנע מזה בעתיד” לפידבק שלילי).

דוגמאות מהיומיום:

• “כשאתה מעדכן את המנהל שלי, אפילו כשהכוונות שלך טובות, אני מוצא את עצמי מתרץ למנהל שלי מדוע אני לא מסונכרן. האם תוכל בפעמים הבאות לעדכן אותי לפני כן?”
• “כשאתה משחק בטלפון תוך כדי הפגישה עם הלקוח אתה משדר חוסר מעורבות וחוסר עניין – ומעביר ללקוח מסר שאתה לא קשוב לצרכיו. אנא הימנע מכך בעתיד?”
• זהו! קצר וקולע! לא צריך לתאם פגישות, אפשר לעשות את זזה אד-הוק, להעביר את המסר מהר, וכך להעביר יותר פידבקים!
• הספר מעלה גם 3 שאלות שכדאי לשאול את עצמנו לפני שאנחנו ניגשים לתת פידבק:
• 1. האם את\ה כועס? אם כן – אל תספקו את הפידבק.
• 2. האם את\ה מתעסק\ת בעבר במקום בעתיד? (האם את\ה מזכיר\ת שוב ושוב את אותו אירוע שקרה בעבר?) אם כן – אל תספקו את הפידבק.
• 3. האם את\ה יכול לוותר על הפידבק? (לשחרר) – אם לא – אל תספקו את הפידבק.
• בגדול – אם את\ה מרגיש דחף לתת את הפידבק – את\ה כנראה עושים משהו מהסיבות הלא נכונות.

העובד שרוצה רק לקודד – או – אתה לא חי בקופסא

עמרם הוא אחלה מתכנת. הוא כותב קוד יציב, ומסיים את המשימותיו. עמרם יודע לקודד יותר טוב מכולם. הוא אפילו מנטור לא רע – כשזה קשור לקוד.

אבל לעמרם אין סבלנות לשיפור התהליך, לעמרם אין כוח לתכנן משימות או לתעד אותן. למעשה לעמרם לא איכפת ממה שאינו כתיבת קוד. עמרם חושב שתיכנון ספרינט, רטרופסקיבות, ודיילי סטנדאפ הם ביזבוז זמן. עמרם רק רוצה שיניחו לו לנפשו כדי שיוכל לסיים את עבודתו.

עמרם הוא תפוח רקוב.

אם הייתי מנהל את עמרם – הייתי מפטר אותו. אם הייתי עובד עם עמרם – הייתי מדבר איתו על זה. אם אני עמרם – כדאי שאתחיל להשתנות – כי אני מזיק לצוות.